פטור מדמי שימוש בגין פלישה למקרקעין ציבוריים - כשהרשות שותקת
מעוניינים להאזין למשפטון? ליחצו כאן
רקע משפטי – מהי רשות מכללא?
רקע משפטי – מהי רשות מכללא?
רשות שימוש שנגזרת מהתנהלות הצדדים בפועל, אף ללא הסכם כתוב. הביטוי "מכללא" מקורו בארמית, ופירושו "מן המכלול", מתייחס למשהו שניתן להסיק או להבין על בסיס הנסיבות הכלליות, גם אם לא נאמר במפורש.
במקרים מסוימים, כאשר אדם מחזיק במקרקעין במשך שנים, מבלי שמי מבעלי הזכויות מתנגד לכך, עשויה להיווצר "רשות מכללא" – רשות שימוש שנגזרת מהתנהלות הצדדים בפועל, אף ללא הסכם כתוב.
רשות זו מעניקה למחזיק הגנה מפני תביעות על שימוש בלתי חוקי, אך אינה מקנה בעלות או זכויות קנייניות. מדובר בזכות גברא – זכות אישית, המתבססת על הקשר בין המחזיק לבעל הקרקע, ואינה ניתנת להעברה או לרישום. היא שונה מזכות חפצא (כגון: בעלות או חכירה), שהיא זכות קניינית ממשית הרשומה בלשכת רישום המקרקעין ותקפה כלפי כל העולם.
לצד זאת, ההכרה ברשות מכללא במקרקעין ציבוריים היא חריגה, ודורשת נסיבות יוצאות דופן.
ב"משפטון" זה, נסקור את פסק דינו של בית משפט השלום בירושלים, אשר נדרש לשאלה - האם שתיקה רבת-שנים מצד רשות מקרקעי ישראל כלפי שימוש בקרקע ציבורית עשויה להצמיח רשות מכללא, ולפטור את המשתמש מתשלום דמי שימוש?
נסיבות המקרה
רשות מקרקעי ישראל הגישה תביעה לסילוק יד ולתשלום דמי שימוש נגד תושב ירושלים, אשר גידר שטח ציבורי סמוך לדירתו, ועשה בו שימוש במשך עשרות שנים. הנתבע טען כי אביו חתם על חוזה חכירה עוד בשנות ה-50, שהקנה את הזכות להשתמש בשטח.
למרות שבפועל כבר פינה את הקרקע טרם ההליך, טענה רשות מקרקעי ישראל, כי מדובר בשימוש בלתי חוקי שיש לחייב בגינו.
בית המשפט קבע כי לא הוכח שימוש מסחרי או חורג בקרקע, וכי הרשות לא פעלה לסלק את היד במשך למעלה מחמישה עשורים – עובדה שיש לה משקל ממשי.
השאלה המשפטית
האם החזקה ממושכת בקרקע ציבורית - ללא הסכם שימוש וללא כל התנגדות מצד הרשות - יכולה להקים רישיון מכללא, ולפטור את המחזיק מחובת תשלום דמי שימוש?
החלטת בית המשפט
בית משפט השלום בירושלים (כב' השופטת מירית פורר) קיבלה את טענת ההגנה, ודחתה את התביעה במלואה. נקבע כי הנתבע פעל בתום לב, השימוש היה סביר ובלתי חורג, והימנעות הרשות מהתערבות במשך עשרות שנים – מהווה למעשה הסכמה שבשתיקה.
בית המשפט הפעיל את סעיף 2 ל"חוק עשיית עושר ולא במשפט, תשל"ט-1979", המאפשר לבית המשפט לוותר על החיוב בהשבה, תוך הדגשה כי השתה רטרואקטיבית של דמי שימוש – כאשר הרשות שותקת במשך עשרות שנים – מהווה תוצאה בלתי צודקת. בנסיבות העניין, מתאפשר לבית המשפט שלא לחייב בהשבה כאשר זו איננה צודקת.
התביעה נדחתה במלואה, ורשות מקרקעי ישראל חויבה בהוצאות בסך 36,000 ₪.
המסר המקצועי
גם במקרקעין ציבוריים, שתיקה והיעדר פעולה מצד רשות במשך שנים רבות – במיוחד כלפי שימוש תם-לב שאינו חורג – עלולים להקים רשות מכללא, ולחסום תביעה בדיעבד לתשלום דמי שימוש.
ת"א (שלום י-ם) 7423-05-18 רשות מקרקעי ישראל נ' בנימין יהודה (נבו 18.2.2025)
(עריכה: עו"ד שרון אפריון, 26.8.2025)
קטגוריות
ארכיון
- אוקטובר 2025
- ספטמבר 2025
- אוגוסט 2025
- יולי 2025
- יוני 2025
- מאי 2025
- אפריל 2025
- מרץ 2025
- פברואר 2025
- ינואר 2025
- דצמבר 2024
- אוקטובר 2024
- ספטמבר 2024
- אוגוסט 2024
- יולי 2024
- יוני 2024
- מאי 2024
- אפריל 2024
- מרץ 2024
- פברואר 2024
- ינואר 2024
- דצמבר 2023
- נובמבר 2023
- אוקטובר 2023
- ספטמבר 2023
- אוגוסט 2023
- יולי 2023
- יוני 2023
- מאי 2023
- אפריל 2023
- מרץ 2023
- פברואר 2023
- ינואר 2023
- דצמבר 2022
- נובמבר 2022
- אוקטובר 2022
- ספטמבר 2022
- אוגוסט 2022
- יולי 2022
- יוני 2022
- מאי 2022
- אפריל 2022
- מרץ 2022
- פברואר 2022
- ינואר 2022
- דצמבר 2021
- נובמבר 2021
- אוקטובר 2021
- ספטמבר 2021
- אוגוסט 2021
- יולי 2021
- יוני 2021
- מאי 2021
- אפריל 2021
- מרץ 2021
- פברואר 2021
- ינואר 2021
- דצמבר 2020
- נובמבר 2020
- ספטמבר 2020
- אוגוסט 2020
- יולי 2020
- יוני 2020
- מאי 2020
- אפריל 2020
- מרץ 2020
- פברואר 2020
- פברואר 2019
- אוגוסט 2018
- יולי 2018
- יוני 2018
- מאי 2018
- פברואר 2018
- יולי 2017
- יוני 2017
- מאי 2017
- אפריל 2017
- מרץ 2017
- פברואר 2017
- ינואר 2017
- אוקטובר 2016
- מרץ 2016
