בית המשפט הורה על פינוי כביש שנסלל בשנות החמישים לאחר שהעירייה לא השלימה את הליכי ההפקעה

העירייה חויבה לפנות את הכביש ולשלם לבעלי הזכויות כמיליון ש"ח דמי שימוש

הפקעת מקרקעין היא העברה כפויה של מקרקעין לצורך ציבורי, בתמורה או שלא בתמורה, על ידי רשויות המדינה. מטבעה, ההפקעה מהווה העדפה של האינטרס הציבורי על פני הפגיעה בזכות הקניין של האדם הפרטי. משכך, נקבעו בדיני התכנון והבנייה הגבלות וכללים פרוצדוראליים, שבהיעדרם רשות מקומית לא תהיה רשאית לפגוע בקניינו של הפרט. כך, לצורך הפקעת מקרקעין, נדרשת הרשות לפעול לאישור תכנית (תב"ע), במסגרתה ייקבעו אלו שטחים מיועדים ל"צרכי ציבור" וניתנים להפקעה. פרט לאישור תב"ע, נדרשת הרשות להשלים תנאים נוספים הקבועים בחוק התכנון והבניה ופקודת הקרקעות, הכוללים בין היתר, מתן הודעות לבעלי הזכויות במקרקעין ורישום הערה בדבר ההפקעה בלשכת רישום המקרקעין ("הטאבו").

ב"משפטון" זה, נסקור את פסק דינו של בית משפט השלום בפתח תקווה, אשר נדרש להכריע בתביעה של בעלי זכויות במקרקעין, עליהם נסלל כביש לפני למעלה משישים שנים, מבלי שהושלמו הליכי ההפקעה על ידי הרשות המקומית.

נסיבות המקרה:
ענייננו בתביעה שהוגשה על ידי מספר בעלי זכות חכירה לדורות בחלקת מקרקעין שמצויה ביהוד. במהלך שנות החמישים של המאה הקודמת, נסלל בחלקה כביש המשמש את הציבור הרחב. על אף שמועד סלילתו אינו ידוע, הוא מוחזק ומתוחזק על ידי העירייה מזה עשרות שנים. משכך, במשך שנים רבות, ביקשו החוכרים מהעירייה לפעול לפינוי הכביש, בטענה כי סלילתו נעשתה שלא כדין.

משסירבה העירייה לבקשותיהם, הגישו החוכרים תביעה כנגד העירייה בדרישה שזו תסלק את ידה ותשיב את המקרקעין למצבם המקורי. כמו כן, דרשו הבעלים דמי שימוש ביחס ל-7 השנים שקדמו להגשת התביעה בסך של כמיליון שקלים. לטענתם, בהיעדר הליכי הפקעה הנדרשים בהתאם לחוק – סלילת הכביש מהווה פלישה שלא כדין המונעת מהם לממש את מלוא הפוטנציאל הגלום בזכויותיהם במקרקעין.

מנגד, טענה העירייה כי תוואי הכביש הוסדר במסגרת תב"ע שאושרה בשנת 1958, אשר ייעדה את השטח שבמחלוקת ל"שטח ציבורי" שיופקע ויירשם על שמה של העירייה. משכך, ולאור השימוש הממושך בשטח לצורכי הציבור הרחב, לא ננקטו מעולם הליכי הפקעה פורמאליים. עוד טענה העירייה כי תוואי הרחוב נסלל בתיאום ובהסכמת הבעלים הרשום של החלקה – רשות הפיתוח –  ועל כן נחסך הצורך בהשלמת הליכי הפקעה.

החלטה:
בית המשפט קיבל את טענות החוכרים וקבע כי הקמת הכביש במקרקעין, מהווה השתלטות שלא כדין על ידי רשות מקומית. נקבע כי גריעת השטחים מהמקרקעין ואי-מתן אפשרות לחוכרים לעשות בהם שימוש ולנצלם, כפופה לדיני התכנון והבנייה ולהשלמת הליכי הפקעה. בהקשר זה, ציין בית המשפט כי אין בעובדה שקיימת תב"ע המתירה הפקעה של שטחים מהמקרקעין לצרכי ציבור, כדי לענות על דרישות הדין והשלמת הליכי ההפקעה כנדרש. על כן, נפסק כי השתלטות העירייה על השטח בו נסלל הכביש – ללא הליכי הפקעה הנדרשים – אינה מצדיקה את הותרת הכביש במקומו. לאור זאת, הורה בית המשפט על סילוק ידה של העירייה מכל שטח המקרקעין ואסר על שימוש בשטח הכביש לצרכי ציבור.
כמו כן, בית המשפט קיבל את בקשת החוכרים לקבלת דמי שימוש ואימץ את חוות הדעת השמאית שהוגשה מטעמם על סך של כמיליון שקלים.   

(ת"א 55046-09-14 ביסטרה ואח' נ' עיריית יהוד מונוסון)