העליון: ועדת הערר היא מוסד תכנון מקצועי - רשאית לשים שיקול דעתה המקצועי במקום זה של הוועדה המקומית
חוק התכנון והבנייה קובע מסגרת היררכית בין מוסדות התכנון הממונים על קבלת החלטות בנושאי תכנון ובנייה. מוסדות אלה כוללים את המועצה הארצית לתכנון ובנייה, ועדות תכנון ובנייה מחוזיות וועדות תכנון ובנייה מקומיות. לצד זאת, פועלות ועדות ערר תכנוניות מחוזיות הדנות בעררים המוגשים על החלטות של ועדות מקומיות לתכנון ולבנייה, ובכלל זה החלטות הנוגעות להיתרי בנייה או לשימוש חורג. מוסדות תכנון אלו – הן ועדות התכנון והן ועדות הערר – הנם גופים מקצועיים בעלי התמחות בתחום אחריותם. בשל מעמדם המקצועי של גופי התכנון וההיררכיה שחלה ביניהם, נוצרים לא אחת מתחים בין רשויות התכנון השונות, וכפייה של הכרעות מקצועיות על ידי ועדה המצויה במעמד גבוה יותר.
לאור התמחותם המקצועית של מוסדות התכנון ושל ועדות הערר בפרט בדיני התכנון והבנייה, בתי המשפט הנדרשים לדון בעתירות מנהליות כנגד החלטות תכנוניות (ביהמ"ש המחוזי בשבתו כבית משפט לעניינים מנהלים וביהמ"ש העליון כערכאת ערעור), אינם נוטים להתערב בשיקול דעתם המקצועי. על פי עקרונות הביקורת השיפוטית במשפט המנהלי, התערבות בתי המשפט בהחלטות מקצועיות של רשות מנהלית ושל ועדות תכנון בפרט, תיעשה במשורה, ורק במקרים חריגים המצדיקים זאת. לכן, ככל שמדובר בהחלטה סבירה, מנומקת ומפורטת, שאינה נגועה במניעים פסולים או שיש בה חריגה קיצונית ממתחם הסבירות – יעדיף בית המשפט את שיקול דעתה המקצועי של ועדת התכנון ויימנע מהתערבות משפטית.
ב"משפטון" זה, נסקור את פסק דינו של בית המשפט העליון, אשר נדרש להכריע במחלוקת תכנונית-מקצועית בבקשה להיתר לשימוש חורג, בין עמדתה המקצועית של ועדה מקומית לתכנון ולבנייה, לבין עמדות אחרות שנקבעו על ידי ועדת ערר מחוזית.
נסיבות המקרה:
ענייננו בבניין בן 4 קומות באזור התעשייה בלוד, שבהתאם לתוכניות החלות עליו, שאושרו לפני כ-40 שנים, הותר בו שימוש בייעוד תעשייה ומלאכה. בתחילת שנת 2016 אישרה הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה בלוד, בקשה לשימוש חורג שהוגשה על ידי חברה פרטית, בקשר לשתי קומות בבניין המצויות בבעלותה. במסגרת זו, אישרה הוועדה שימוש חורג למשרדים למשך 5 שנים, וזאת לאור כוונת החברה להשכיר את שתי הקומות שבבעלותה לרשות האוכלוסין וההגירה. בהמשך לכך, ועל אף שהוועדה המקומית טרם הפיקה היתר לשימוש החורג, החלה החברה לבצע עבודות בקומות ולהתאימן למשרדים.
עם זאת, בעקבות פנייתה של בעלת הזכויות בקומת הקרקע של בניין – שלטענתה לא ידעה על בקשת החברה לשימוש חורג עד שנחשפה לעבודות השיפוץ וההתאמה שערכה החברה, ומשכך לא התנגדה לה בזמן אמת – החליטה הוועדה המקומית בשלהי שנת 2017, על ביטול ההחלטה הקודמת לאישור שימוש חורג. במסגרת ההחלטה החדשה, קיבלה הוועדה המקומית את עמדת בעלת הזכויות מקומת הקרקע, וציינה כי פעילות של משרדי רשות האוכלוסין תגרום לירידה בערכו של הבניין ולהפרעה ממשית לפעילות התעשייתית הנעשית בו. עוד ציינה הוועדה המקומית כי בבקשה לשימוש החורג לא צוין כי המשרדים המבוקשים מיועדים לקבלת קהל, וכי לאור ניסיון העבר עם משרדי רשות האוכלוסין שפעלו באזור אחר בעיר, שימוש שכזה אינו תואם לפעילות התעשייתית שנערכת בבניין ובסביבתו.
על כן, החברה הגישה ערר על החלטתה החדשה של הוועדה המקומית, בפניי ועדת הערר של מחוז המרכז. ועדת הערר קיבלה את עיקר טענות החברה – אך התירה את השימוש החורג לקומה אחת בלבד, בכפוף למספר תנאים נוספים. החלטה זו של ועדת הערר ניתנה לאחר ביקור של חברי הוועדה בנכס ובחינה של מספר שיקולים תכנוניים ומשפטיים, שכללו בין היתר, את הנימוקים הבאים: עצימות והיקף השימוש החורג המבוקש אינם משנים את אופי הבניין וסביבתו, ובכלל זה העובדה לפיה באזור פועלים משרדים של קופת חולים, משרד החינוך ומשרדי מטה של המשטרה, בהיקפים של אלפי מטרים; חוסר עדכניות התוכניות החלות על המקרקעין שאושרו לפני למעלה מ-40 שנה. זאת בעוד שאישור השימוש החורג עשוי להוות "גישור" לתוכניות עתידיות המצויות כיום בהכנה ותואמות את המגמה הנוכחית בעיר לקדם עירוב שימושים באזור התעשייה, הכולל גם מגורים ותעסוקה; צורך ציבורי דחוף לפתיחת משרד רשות האוכלוסין וההגירה, לשם מתן שירות וטיפול לאוכלוסיית מבקשי המקלט בישראל ובעיר בפרט.
על כן, הגישו הוועדה המקומית ובעלת הזכויות בקומת הקרקע, עתירה מנהלית לבית המשפט המחוזי, ולאחר שזה דחה את טענותיהן ובחר שלא להתערב בהחלטת ועדת הערר, ערערו בפני בית המשפט העליון.
החלטה:
בית המשפט העליון דחה את הערעורים שהוגשו על ידי הוועדה המקומית ובעלת הזכויות שהתנגדה לשימוש החורג וקבע כי הכרעת ועדת הערר שבמחלוקת – היא החלטה תכנונית-מקצועית מובהקת שלא נמצא מקום להתערב בה. צוין כי ועדת הערר הנה מוסד תכנון מקצועי ומוסמך, שמהחלטתה עולה כי נבחנו מכלול השיקולים הרלוונטיים לעניין. זאת תוך התייחסות באופן מקיף וממצה לכל הטענות שהועלו בפניה.. נקבע כי במקרה זה ערכה ועדת הערר בחינה יסודית לבקשה לשימוש חורג וקבעה שורה של תנאים והגבלות, שבאו לידי ביטוי באישור מוגבל לשימוש חורג, שאף צומצם לקומה אחת בלבד.
עוד ציין בית המשפט העליון כי ועדת הערר היא מוסד תכנון מקצועי גבוה יותר בהיררכיה מהוועדה המקומית, ומשכך רשאית לשים את שיקול דעתה המקצועי במקום זה של הועדה המקומית. שיקול דעת מקצועי זה מחייב את ועדת הערר לבחון מחדש את הסוגייה העומדת בפניה, בהתאם לשיקולים מקצועיים ותכנוניים, וכך נעשה במקרה זה. זאת להבדיל מתפקידם של בתי המשפט, שנועדו להפעיל ביקורת שיפוטית על החלטות מוסדות התכנון ולא להתערב בשיקוליהם המקצועיים, אלא במקרים חריגים כגון: חריגה מסמכות, שיקולים פסולים או חריגה ממתחם הסבירות.
לאור כל זאת, בית המשפט העליון דחה את הערעורים על החלטת בית המשפט המחוזי בעתירות וקבע כי אין להתערב בהחלטת ועדת הערר לאישור השימוש החורג המבוקש.
(עעמ 5097/19 הוועדה המקומית לתכנון ובניה לוד נ' ועדת ערר מחוזית לתכנון ובניה - מחוז מרכז)
קטגוריות
ארכיון
- אוקטובר 2025
- ספטמבר 2025
- אוגוסט 2025
- יולי 2025
- יוני 2025
- מאי 2025
- אפריל 2025
- מרץ 2025
- פברואר 2025
- ינואר 2025
- דצמבר 2024
- אוקטובר 2024
- ספטמבר 2024
- אוגוסט 2024
- יולי 2024
- יוני 2024
- מאי 2024
- אפריל 2024
- מרץ 2024
- פברואר 2024
- ינואר 2024
- דצמבר 2023
- נובמבר 2023
- אוקטובר 2023
- ספטמבר 2023
- אוגוסט 2023
- יולי 2023
- יוני 2023
- מאי 2023
- אפריל 2023
- מרץ 2023
- פברואר 2023
- ינואר 2023
- דצמבר 2022
- נובמבר 2022
- אוקטובר 2022
- ספטמבר 2022
- אוגוסט 2022
- יולי 2022
- יוני 2022
- מאי 2022
- אפריל 2022
- מרץ 2022
- פברואר 2022
- ינואר 2022
- דצמבר 2021
- נובמבר 2021
- אוקטובר 2021
- ספטמבר 2021
- אוגוסט 2021
- יולי 2021
- יוני 2021
- מאי 2021
- אפריל 2021
- מרץ 2021
- פברואר 2021
- ינואר 2021
- דצמבר 2020
- נובמבר 2020
- ספטמבר 2020
- אוגוסט 2020
- יולי 2020
- יוני 2020
- מאי 2020
- אפריל 2020
- מרץ 2020
- פברואר 2020
- פברואר 2019
- אוגוסט 2018
- יולי 2018
- יוני 2018
- מאי 2018
- פברואר 2018
- יולי 2017
- יוני 2017
- מאי 2017
- אפריל 2017
- מרץ 2017
- פברואר 2017
- ינואר 2017
- אוקטובר 2016
- מרץ 2016
