סב תובע לבטל את התחייבותו לתת דירה במתנה לנכדתו - האם ניתן לבטל את ההתחייבות?
במשפטון זה נבחן את החלטת בית משפט לענייני משפחה בחיפה, אשר עסקה בסוגית ביטול התחייבות לתת דירה במתנה בין סב לנכדתו.
המקור הנורמטיבי
סע' 5(ב) ו- 5(ג) לחוק המתנה, התשכ"ח -1968 (להלן: "החוק המתנה").
הוראות סע' 5(ב) לחוק המתנה מציינות, כי נותן המתנה רשאי לחזור בו כל עוד המתנה לא הושלמה (במקרה שזו דירה, אז עד רישום הדירה על שם מקבל המתנה). אך זאת בתנאי שלא ויתר בכתב על הזכות לחזרה מהמתנה, וכל עוד מקבל המתנה לא שינה את מצבו בהסתמך על ההתחייבות.
הוראות סע' 5(ג) לחוק המתנה מציינות, כי נותן המתנה רשאי לחזור בו מהתחייבותו אם הייתה החזרה מוצדקת עקב התנהגות מחפירה של מקבל המתנה כלפי הנותן או כלפי בן-משפחתו או בהרעה ניכרת שחלה במצבו הכלכלי של נותן המתנה.
נסיבות המקרה:
כאמור, מדובר על תביעה לביטול התחייבות להענקת דירה במתנה (להלן: "הדירה") בין סב לנכדתו (בת בנו המאומץ).
יש לציין, כי הסב ואשתו המנוחה חתמו על צוואה הדדית, לפיה הורישו את רכושם לבן הזוג שנותר בחיים עם מות המצווה השני. לאחר פטירת המנוחה, חתם הסב על הסכם עם נכדתו שבו התחייב להעביר לה את כל זכויותיו בדירה במתנה, וזאת בתנאי שימשיך לגור בדירה עד יום מותו.
הסב טוען עתה, כי זכותו לחזור בו מההתחייבות מכוח הוראות הסעיפים 5(ב) ו- 5(ג) לחוק המתנה.
השאלה המשפטית:
יש לבחון האם הוראות סע' 5(ב) ו- 5(ג) לחוק המתנה חלות במקרה זה.
החלטת בית המשפט:
התביעה נדחתה. אין לבטל את ההסכם וההתחייבות שכלולה בו לתת את הדירה במתנה מהסב לנכדה.
בית המשפט דחה את טענת הסב כי הוא רשאי לבטל את ההתחייבות היות שלא ויתר בכתב על הזכות לחזור בו בהתאם לס' 5(ב) לחוק המתנה. זאת מאחר שהסב חתם על הסכם מתנה (להלן: "הסכם") שבו לא נקבע כי לסב תהא הזכות לחזור בו מההתחייבות. ובנוסף לכך, חתם הסב על ייפוי כוח בלתי חוזר (להלן: "ייפוי כוח") בגין התחייבות זו. חתימות על ההסכם ועל ייפוי הכוח מקימות חזקה לכאורה, כי הסב ויתר על זכותו לחזור בו מהמתנה ללא עילה.
ביהמ"ש שוכנע, כי הסב ידע והבין בעת חתימות ההסכם וייפוי הכוח, את משמעות הפעולה אותה יזם, ואף ויתר על הזכות לחזור בו ללא כל עילה.
בנוסף, בית המשפט דחה את טענת הסב כי הוא רשאי לחזור בו מהתחייבותו עקב התנהגות מחפירה של נכדתו, בהתאם לס' 5 (ג) לחוק המתנה. כב' ביהמ"ש מציין, כי על פי ההלכה בפסק דין ע"א 350/96 וייסר נ' שביט פ"ד נב(5), 797 (1999), כדי לבדוק האם הנכדה התנהגה התנהגות מחפירה, ישנם שלושה יסודות מצטברים שאמורים להתקיים:
1. נסיבות נתינת המתנה לא היו מכוח מעשה צדקה/מעשה חסד חד צדדי של הנותן כלפי המקבל.
2. על נותן המתנה להרים את הנטל להוכיח התנהגות מחפירה מצד מקבל המתנה.
3. חובת תום הלב המוטלת על נותן המתנה ועל מקבל המתנה.
בית המשפט סבור, כי לאור היסודות שפורטו לעיל, נסיבות נתינת המתנה לנכדה לא היו מכוח מעשה חסד חד צדדי אלא ביוזמתו של הסב. כמו כן, לא הורם הנטל להוכיח התנהגות מחפירה מצד הנכדה, וחובת תום הלב המוטלת עליה.
לאור כל זאת כאמור, התביעה נדחתה, והסב חויב בתשלום הוצאות משפט.
תמ"ש 49022-03-23 ד.מ נ' נ.מ
[עריכה: עו"ד דניאל סרוגו 8.10.25].
קטגוריות
ארכיון
- מרץ 2026
- פברואר 2026
- ינואר 2026
- דצמבר 2025
- נובמבר 2025
- אוקטובר 2025
- ספטמבר 2025
- אוגוסט 2025
- יולי 2025
- יוני 2025
- מאי 2025
- אפריל 2025
- מרץ 2025
- פברואר 2025
- ינואר 2025
- דצמבר 2024
- אוקטובר 2024
- ספטמבר 2024
- אוגוסט 2024
- יולי 2024
- יוני 2024
- מאי 2024
- אפריל 2024
- מרץ 2024
- פברואר 2024
- ינואר 2024
- דצמבר 2023
- נובמבר 2023
- אוקטובר 2023
- ספטמבר 2023
- אוגוסט 2023
- יולי 2023
- יוני 2023
- מאי 2023
- אפריל 2023
- מרץ 2023
- פברואר 2023
- ינואר 2023
- דצמבר 2022
- נובמבר 2022
- אוקטובר 2022
- ספטמבר 2022
- אוגוסט 2022
- יולי 2022
- יוני 2022
- מאי 2022
- אפריל 2022
- מרץ 2022
- פברואר 2022
- ינואר 2022
- דצמבר 2021
- נובמבר 2021
- אוקטובר 2021
- ספטמבר 2021
- אוגוסט 2021
- יולי 2021
- יוני 2021
- מאי 2021
- אפריל 2021
- מרץ 2021
- פברואר 2021
- ינואר 2021
- דצמבר 2020
- נובמבר 2020
- ספטמבר 2020
- אוגוסט 2020
- יולי 2020
- יוני 2020
- מאי 2020
- אפריל 2020
- מרץ 2020
- פברואר 2020
- פברואר 2019
- אוגוסט 2018
- יולי 2018
- יוני 2018
- מאי 2018
- פברואר 2018
- יולי 2017
- יוני 2017
- מאי 2017
- אפריל 2017
- מרץ 2017
- פברואר 2017
- ינואר 2017
- אוקטובר 2016
- מרץ 2016
