​זכות כלכלית אינה מעניקה זכות לתביעת פיצויים בגין ירידת ערך מקרקעין

 
סעיף 197 לחוק התכנון והבניה, תשכ"ה-1965 (להלן: "החוק") מסדיר את נושא הפיצויים בגין ירידת ערך מקרקעין עקב אישור תוכנית. בהתאם לסעיף זה, זכאי להגיש תביעת פיצויים, מי שביום תחילתה של התוכנית היה בעל המקרקעין או "בעל זכות" בהם.
 
סעיף 197 לחוק קובע: "נפגעו על ידי תכנית, שלא בדרך הפקעה, מקרקעין הנמצאים בתחום התכנית או גובלים עמו, מי שביום תחילתה של התכנית היה בעל המקרקעין או בעל זכות בהם זכאי לפיצויים מהועדה המקומית, בכפוף לאמור בסעיף 200".
 
במשפטון זה נסקור את החלטת בית המשפט המחוזי מרכז-לוד בשבתו כבית-משפט לעניינים מנהליים, שדן בפירוש המונח "בעל זכות" ובמהותה של הזכות הנדרשת.
 
נסיבות המקרה:
 
מדובר בעתירה מנהלית שדנה בערעור על החלטת וועדת הערר המחוזית לפיצויים והיטלי השבחה (מחוז מרכז), שדחתה שלושה עררים שהוגשו על החלטות של הוועדות המקומיות, לדחות תביעות לפיצויים. במסגרת העתירה, התבקש בית המשפט לקבוע כי המערערים (להלן: "הבנקים") הינם בעלי זכות במקרקעין שבתחום התוכנית. הבנקים טענו לזכות במקרקעין, בין היתר, מתוקף מערך הסכמים שנחתמו בינם, מצד אחד, לבין מדינת ישראל והקיבוצים, מצד שני. על פי הוראות ההסכמים, תמורת השבת המקרקעין לבעליהם – רשות מקרקעי ישראל (להלן: "רמ"י"), יימחקו חובות הקיבוצים לבנקים. כאשר בתמורה, התחייבה המדינה, באמצעות רמ"י, למכור את המקרקעין לאחר שינוי ייעודם ולהעביר אחוז מן התמורה לבנקים. כלומר, טענת הבנקים לזכות במקרקעין הינה מתוקף הסכמים המעניקים להם כספים בעת מכירת המקרקעין, קרי – זכויות כלכליות בלבד.
 
החלטה: 
 
בית המשפט קבע כי זכות כלכלית ללא זכות כלשהי במקרקעין עצמם, לא יכולה לזכות בפיצויים לפי סעיף 197 לחוק. וכי רק מי שהחזיק בפועל במקרקעין או שהייתה לו זכות קניינית בהם, זכאי לתבוע פיצויים. לפיכך, לא ניתן לראות במערערים כבעלי זכות במקרקעין, על אף שיש להם במקרקעין אינטרס כלכלי.
 
וזו לשון בית המשפט:  "...הרחבת הזכות לתביעת פיצויים לפי סעיף 197 לחוק נעשתה רק כלפי מי שהחזיק בפועל במקרקעין או שהייתה לו זכות קניינית  בהם. פרשנות זו עולה בקנה אחד עם תכלית החוק ולשונו. בשום מקרה לא הוכרה זכות כלכלית ללא זכות כלשהי במקרקעין עצמם".
 
[עמ"נ (מינהליים מרכז) 9328-12-21 המטה לביצוע הסדר הקיבוצים בע"מ ואח' נ' הוועדה המקומית לתכנון ובניה רמלה ואח' (נבו 06.11.2022)]. 

עוד מאמרים שיעניינו אותך:

חזרה למעלה