העליון דחה היתר לגן אירועים במתחם ירקונים בפתח תקווה - למרות החשש ש"יהיה כשדה טרשים שלא ישמש לחקלאות"
ביהמ"ש העליון קבע כי הוראות מותנות בתוכנית מתאר מחוזית אינן מהוות "אופק תכנוני" מספק למתן היתר לשימוש חורג - דחה ערעור למתן היתר להפעלת גן האירועים, על אף דעת מיעוט לפיה דחיית הבקשה "מותירה את המקום כשדה טרשים שלא ישמש לחקלאות"
כלל יסודי בדיני התכנון והבנייה קובע, כי היתר בנייה נדרש להיות תואם להוראות תוכנית מאושרת ("תב"ע"). לצד זאת, ולאור הצורך להתאים את הוראות התכנון למציאות החיים המשתנה, נקבעו בחוק התכנון והבנייה מנגנונים 'עוקפי תכנון', כדוגמת "שימוש חורג". כלי משפטי-תכנוני זה, מאפשר לוועדה המקומית לתכנון ובנייה, להתיר שימוש בקרקע או במבנה למטרה שלא הוגדרה בתוכנית. זאת בכפוף למספר תנאים, הכוללים, בין היתר: הגבלה של השימוש החורג לתקופה קצובה, וכי היקף השימוש החורג לא יהווה "סטייה ניכרת" מהתוכנית החלה על הקרקע (לדוגמה: היתרים לשימוש חורג להפעלת משפחתונים בבתי מגורים, כמענה זמני למחסור במסגרות פרטיות לגיל הרך).
על אף אופיו המיוחד והחריג, לא נקבעו בחוק התכנון והבנייה אמות מידה להפעלת שיקול הדעת של הגורם התכנוני, לגבי בקשות למתן היתר לשימוש חורג. עם זאת, בשל היותו מנגנון 'עוקף תכנון', קבעו בתי המשפט לא אחת כי אישור בקשות לשימוש חורג ייעשה במשורה, וכי אין זכות קנויה לאדם לדרוש שימוש שכזה.
על אף אופיו המיוחד והחריג, לא נקבעו בחוק התכנון והבנייה אמות מידה להפעלת שיקול הדעת של הגורם התכנוני, לגבי בקשות למתן היתר לשימוש חורג. עם זאת, בשל היותו מנגנון 'עוקף תכנון', קבעו בתי המשפט לא אחת כי אישור בקשות לשימוש חורג ייעשה במשורה, וכי אין זכות קנויה לאדם לדרוש שימוש שכזה.
במשפטון זה, נסקור את פסק דינו של בית המשפט העליון, אשר נדרש להכריע - האם קיימת הצדקה תכנונית לאישור היתר לשימוש חורג, להפעלת גן אירועים במקרקעין המיועדים לשימוש חקלאי?
נסיבות המקרה:
ענייננו בקרקע ב"מתחם ירקונים" בפתח-תקווה, בה פועל גן אירועים בבעלותה של חברה פרטית. על הקרקע חלות שתי תוכניות מאושרות: תוכנית מקומית לפיה ייעוד הקרקע הנו לשימוש חקלאי בלבד וכן תוכנית מתאר מחוזית שסיווגה את הקרקע כ'שטח חקלאי מיוחד', בו יהיה ניתן לאשר גם שימוש להפעלת גני אירועים. יחד עם זאת, נקבע בהוראות התוכנית המחוזית, כי "השימושים והייעודים המדויקים יקבעו בתוכניות מקומיות שתאושרנה בעתיד".
בשל כך, הגישה החברה לוועדה המקומית בקשה לשימוש חורג לתקופה בת חמש שנים, לצורך הפעלת גן האירועים. על אף המלצת הוועדה המקומית לקבלת הבקשה – שניתנה לאחר התחייבות החברה לפינוי המבנים המשמשים את גן האירועים, אם בתום התקופה האמורה לא תימצא היתכנות תכנונית להמשך הפעלתו – דחתה הוועדה המחוזית את הבקשה לשימוש חורג.
משכך, עתרה החברה לבית המשפט המחוזי, ולאחר שזה קבע כי היעדר היתר בנייה והסטייה הניכרת מהוראות התוכניות החלות, אינם מצדיקים היתר לשימוש חורג – ערערה החברה לבית המשפט העליון. לטענת החברה, יש להתיר את הפעלת גן האירועים, לאור הוראות התוכנית המחוזית המתירה שימושים חקלאיים "מיוחדים", הכוללים בין היתר, הפעלת גני אירועים. לשיטת החברה, על אף שהתוכנית המחוזית מחייבת עריכת תוכנית מפורטת עתידית, יש לראותה כ"אופק תכנוני" להכשרת גן האירועים, ולכן דחיית הבקשה אינה סבירה בנסיבות העניין.
מנגד, שבה הוועדה המחוזית על עמדתה לפיה השימוש המבוקש מהווה סטייה ניכרת מהוראות התוכנית המקומית, המייעדת את הקרקע לשימוש חקלאי בלבד. באשר לתוכנית המחוזית, טענה הוועדה כי זו אינה משנה את ייעודי הקרקע, אלא נועדה לקבוע "ייעודי קרקע עתידים ועקרוניים בלבד", במסגרת תוכנית מקומית שתאושר בעתיד. על כן, טענה הוועדה המחוזית, כי קבלת בקשת החברה עלולה להכתיב מציאות בלתי-חוקית, וליצור עיוותים שיפגעו בתכנון המיטבי של המתחם בעתיד.
החלטה:
בית המשפט העליון דחה בדעת רוב את טענות החברה, וקבע כי בנסיבות אלו לא נמצאה הצדקה תכנונית להעניק היתר לשימוש חורג להפעלת גן אירועים במקרקעין שייעודם חקלאי. כמו כן, ציין בית המשפט העליון בנימוקיו, כי בשל היעדרו של היתר בנייה ולאור המדיניות הראויה לפיה יש להימנע מעידוד עבירות בנייה והכשרתן באמצעות היתר לשימוש חורג – אין להתערב בהחלטת הוועדה המחוזית.
נציין כי על אף קביעות אלו, סברה דעת המיעוט (מפי כב' השופט עמית) כי דחיית הבקשה לשימוש חורג אינה משרתת את המציאות בשטח, ומותירה את המקום כ"שדה טרשים" שלא ישמש לחקלאות. בנוסף, סברה דעת המיעוט כי הוראות התוכנית המחוזית מהוות "אופק תכנוני" לגן האירועים, באופן המצדיק את אישור הבקשה לתקופת ביניים של חמש שנים. בהקשר זה, צוין כי אף אם לא תאושר תוכנית מקומית בעתיד הקרוב, שתתיר את הפעלת גן האירועים – אין להניח כי החברה תמשיך ותממש את השימוש החורג בתום התקופה. ומשכך אין מדובר במצב בלתי הפיך שיש בו כדי לסכל תכנון עתידי.
לאור זאת, וחרף דעת המיעוט, דחה בית המשפט העליון את הערעור ואת בקשת החברה לשימוש חורג, והותיר את הכרעת בית המשפט המחוזי על כנה.
עעמ 5981/19 א.ברינג אירועים ואחזקות בע"מ נ' ועדת המשנה הנקודתית שליד הוועדה המחוזית לתכנון ולבניה.
קטגוריות
ארכיון
- אוקטובר 2025
- ספטמבר 2025
- אוגוסט 2025
- יולי 2025
- יוני 2025
- מאי 2025
- אפריל 2025
- מרץ 2025
- פברואר 2025
- ינואר 2025
- דצמבר 2024
- אוקטובר 2024
- ספטמבר 2024
- אוגוסט 2024
- יולי 2024
- יוני 2024
- מאי 2024
- אפריל 2024
- מרץ 2024
- פברואר 2024
- ינואר 2024
- דצמבר 2023
- נובמבר 2023
- אוקטובר 2023
- ספטמבר 2023
- אוגוסט 2023
- יולי 2023
- יוני 2023
- מאי 2023
- אפריל 2023
- מרץ 2023
- פברואר 2023
- ינואר 2023
- דצמבר 2022
- נובמבר 2022
- אוקטובר 2022
- ספטמבר 2022
- אוגוסט 2022
- יולי 2022
- יוני 2022
- מאי 2022
- אפריל 2022
- מרץ 2022
- פברואר 2022
- ינואר 2022
- דצמבר 2021
- נובמבר 2021
- אוקטובר 2021
- ספטמבר 2021
- אוגוסט 2021
- יולי 2021
- יוני 2021
- מאי 2021
- אפריל 2021
- מרץ 2021
- פברואר 2021
- ינואר 2021
- דצמבר 2020
- נובמבר 2020
- ספטמבר 2020
- אוגוסט 2020
- יולי 2020
- יוני 2020
- מאי 2020
- אפריל 2020
- מרץ 2020
- פברואר 2020
- פברואר 2019
- אוגוסט 2018
- יולי 2018
- יוני 2018
- מאי 2018
- פברואר 2018
- יולי 2017
- יוני 2017
- מאי 2017
- אפריל 2017
- מרץ 2017
- פברואר 2017
- ינואר 2017
- אוקטובר 2016
- מרץ 2016
