בית המשפט המחוזי: מיסוי "רווח רעיוני" שלא מומש - נוגד את עקרונות דיני המס
רכישה עצמית של מניות על ידי חברה, אינה מהווה בהכרח התעשרות ממומשת של בעלי המניות הנותרים
"רכישה עצמית" של מניות, הינה פעולה משפטית במסגרתה רוכשת חברה את מניותיה (חלקם או כולם) מבעלי מניות בחברה, תוך שימוש במקורותיה הכספיים. באמצעות פעולה זו, המניות הנרכשות שבות לחזקת החברה; אינן מהוות עוד חלק מההון המונפק של החברה; והופכות למניות "רדומות" ("מניות באוצר"), כל זמן שהן נותרות בבעלות החברה. רכישה שכזו עשויה לשרת מספר אינטרסים שונים, הכוללים בין היתר – רצון לבצע שינוי במבנה ההון של החברה, הגדלת שווי מניה והגדלת התשואה, והעברת מסרים מרגיעים למשקיעים.
תוצאה נוספת הנובעת מרכישה עצמית של מניות, היא גידול יחסי בשיעור האחזקה של כל אחד מבעלי המניות הנותרים ("פרו-רטה"), שמניותיהם לא נרכשו על ידי החברה. כלומר, בשונה ממצב דברים בו בעל מניות אחד רוכש מניות מבעל מניות אחר ובכך מגדיל את שיעור אחזקותיו באופן ישיר – רכישת המניות על ידי החברה וגריעתן מהון המניות המונפק של החברה, מביאה להגדלת חלקו של כל אחד מבעלי המניות הנותרים בהון המניות המונפק שנותר לאחר הרכישה העצמית.
ב"משפטון" זה, נסקור את פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה, אשר נדרש להכריע בשאלה – האם ביצוע רכישה עצמית של מניות על ידי חברה, בעקבותיה חל גידול יחסי בשיעור האחזקות של בעלי המניות הנותרים, מהווה "התעשרות" של בעלי המניות החייבת במס?
נסיבות המקרה:
ענייננו בחברה פרטית, שבבעלותה נכס מקרקעין בנהריה, עליו בנוי מבנה המושכר להפעלתו של בית דיור מוגן. בעקבות מחלוקות והליכים משפטיים שנוהלו בין בעלת מניות בחברה לבין יתר בעלי המניות, נחתם בשנת 2013 הסכם פשרה לפיו רכשה החברה את כלל מניותיה של בעלת המניות. לצורך מימון רכישת המניות, נטלה החברה הלוואה בסך של כ-2.5 מיליון שקלים ואלה שולמו לבעלת המניות בהתאם להוראות הסכם הפשרה. בשל העובדה כי לחברה לא היו נכסים מהותיים נוספים פרט לבעלות במקרקעין, ומשכך היוותה "איגוד מקרקעין" – סווגה מכירת המניות כ"עסקה במקרקעין" והחברה שילמה למנהל מיסוי מקרקעין את שומת מס הרכישה בגינה.
כעבור מספר שנים, הגישה החברה את דוחותיה התקופתיים לרשויות מס הכנסה, ובמסגרתם ביקשה, בין היתר, לנכות את הוצאות ריבית ההלוואה שנטלה לביצוע הרכישה העצמית. עם זאת, רשות המיסים דחתה את בקשת החברה וקבעה כי ההלוואה שנטלה לרכישת המניות לא שימשה ליצירת הכנסות לחברה, אלא נועדה להיטיב עם יתר בעלי המניות, אשר הגדילו את אחזקותיהם בחברה. הרשות אף הגדילה לעשות והפיקה שומות מס לבעלי המניות בחברה, בטענה כי עסקת הרכישה העצמית שקולה לקבלת דיבידנד בידי יתר בעלי המניות.
בעקבות זאת, עתרו החברה ובעלי המניות לבית המשפט וטענו כי אין לקבל את עמדת רשות המיסים לפיה מדובר בעסקה מלאכותית שנועדה להניב רווח הון לבעלי המניות. כמו כן, טענו כי רכישת המניות נבעה מאינטרס עצמי של החברה, לאור ההליכים המשפטיים והקשיים הרבים שהערימה בעלת המניות על תפקוד החברה, טרם מכירת מניותיה.
החלטה:
בית המשפט המחוזי דחה את טענות רשות המיסים וקבע כי אין לראות ברכישה עצמית כחלוקת דיבידנד רעיוני לבעלי המניות הנותרים. נקבע כי הגידול בשיעור אחזקת בעלי המניות הנותרים, אינו מעיד בהכרח על עלייה בערך הכלכלי של המניות המונפקות של החברה. שכן במקביל לעלייה בשיעור האחזקות פחתו מקורותיה ונכסיה של החברה, בעקבות תשלום התמורה לבעלת המניות המוכרת. על כן, ציין בית המשפט כי יש לראות את הגידול בשיעור האחזקה כשקול להפחתה בשווי החברה כתוצאה מהפחתת נכסיה, ומשכך לא ניתן לקבל את טענת רשות המיסים לפיה בעלי המניות הנותרים הפיקו רווח הון מעסקת הרכישה העצמית.
עוד נקבע, כי אף אם היו מפיקים רווח כלשהו מרכישת המניות על ידי החברה וגריעתן מהון המניות המונפק של החברה – לא ניתן לראות בבעלי המניות כמי שמימשו את התעשרותם. בהקשר זה, ציין בית המשפט כי "עצם עליית ערכו של נכס המצוי בבעלותו של אדם, מבלי שביצע פעולה של מימוש של הנכס, אינה מייצרת "אירוע מס". על כן דרישת רשות המיסים לחייב את בעלי המניות הנותרים בתשלום מס עבור רווח רעיוני שטרם מומש – וספק אם ימומש – מהווה סטייה בוטה מעקרונות דיני המס. נקבע כי דרישת הרשות סותרת את "עקרון המימוש" ולפיו אין לחייב נישום במס אלא כאשר יש בידו רווח שקיבל ביטוי מוחשי כלכלי.
בית המשפט עמד על ההבדלים המהותיים שבין חלוקת דיבידנד לבין תוצאותיה של רכישה עצמית, וציין כי בעוד שקבלת דיבידנד בידי בעלי מניות מהווה מימוש בפועל של אחזקותיהם בחברה, בו הם "נפגשים עם הכסף", הגדלת שיעור אחזקות בעלי מניות בחברה אינה מהווה אירוע מימוש המצדיק את חיובם בתשלום מס על דיבידנד. כלומר, אם וכאשר יממשו בעלי המניות הנותרים את זכויותיהם במניות החברה, בין אם בדרך של חלוקת דיבידנד בפועל ובין אם באמצעות מכירת מניותיהם – יהווה הדבר אירוע מימוש של אחזקותיהם ובגינו ישולם מס כדין.
לאור זאת, בית המשפט קיבל את עמדת החברה ובעלי המניות הנותרים, והורה על ביטול שומות המס שהפיקה רשות המיסים לבעלי המניות בגין עסקת הרכישה העצמית.
(ע"מ 71455-12-18 בית חוסן בע"מ ואח' נ' פקיד שומה עכו)
קטגוריות
ארכיון
- ספטמבר 2025
- אוגוסט 2025
- יולי 2025
- יוני 2025
- מאי 2025
- אפריל 2025
- מרץ 2025
- פברואר 2025
- ינואר 2025
- דצמבר 2024
- אוקטובר 2024
- ספטמבר 2024
- אוגוסט 2024
- יולי 2024
- יוני 2024
- מאי 2024
- אפריל 2024
- מרץ 2024
- פברואר 2024
- ינואר 2024
- דצמבר 2023
- נובמבר 2023
- אוקטובר 2023
- ספטמבר 2023
- אוגוסט 2023
- יולי 2023
- יוני 2023
- מאי 2023
- אפריל 2023
- מרץ 2023
- פברואר 2023
- ינואר 2023
- דצמבר 2022
- נובמבר 2022
- אוקטובר 2022
- ספטמבר 2022
- אוגוסט 2022
- יולי 2022
- יוני 2022
- מאי 2022
- אפריל 2022
- מרץ 2022
- פברואר 2022
- ינואר 2022
- דצמבר 2021
- נובמבר 2021
- אוקטובר 2021
- ספטמבר 2021
- אוגוסט 2021
- יולי 2021
- יוני 2021
- מאי 2021
- אפריל 2021
- מרץ 2021
- פברואר 2021
- ינואר 2021
- דצמבר 2020
- נובמבר 2020
- ספטמבר 2020
- אוגוסט 2020
- יולי 2020
- יוני 2020
- מאי 2020
- אפריל 2020
- מרץ 2020
- פברואר 2020
- פברואר 2019
- אוגוסט 2018
- יולי 2018
- יוני 2018
- מאי 2018
- פברואר 2018
- יולי 2017
- יוני 2017
- מאי 2017
- אפריל 2017
- מרץ 2017
- פברואר 2017
- ינואר 2017
- אוקטובר 2016
- מרץ 2016
