זכויות רוכשים בדירה מול עיקולים מאוחרים שהוטלו על זכויות המוכר בדירה
עיקול הוא פעולה הנעשית מול חייב כדי להגביל את שימושו בנכס, מתוך מטרה שהחייב לא יבריח את הנכס המעוקל ויתחמק מתשלום חובו. בענייננו, הוטלו עיקולים ע"י בנקים שונים, כאשר בנק אחד הינו הבנק בעל המשכנתה הרשומה על דירה. העיקול הוטל על הזכויות של אחד מבני הזוג. במהלך מכירת הדירה, התקבל תשלום ראשון בעבור הדירה. כאן עלתה השאלה העיקרית – האם אותם רוכשי דירה זכאים לשלם, מכספי התמורה שטרם שולמו, בעבור המשכנתה כדי לסלק חוב זה מהדירה, או שמא העיקולים גוברים ועליהם להעביר את יתרת התמורה למעקלים. כמו כן עלתה שאלה נוספת ובה בחן ביהמ"ש את זכויותיה של האישה, שכן היא זכאית למחצית מזכויות הדירה ולגביה לא קיים עיקול, אלא על חלקו של בעלה באותה דירה.
ב״משפטון״ זה, נסקור את פסק-דינו של בית משפט השלום בסוגיית תחרות בין הנושים לרוכשים. השאלה שנדונה - האם ברכישת דירה, יש להעדיף את התשלומים לכיסוי חוב המשכנתה והעברת הבעלות על שם הרוכשים, או שמא יש ליעד כספים אלו לשם כיסוי חובות הבעל בגין עיקול שהוטל על הדירה.
נסיבות המקרה:
ענייננו בעסקת מכר של דירה בתמורה לסך של 1,700,000 ₪, שבמהלך תשלומי התמורה הוטלו עליה עיקולים בגין חובות הבעל בגובה של 1,300,000 ₪. בני הזוג (להלן: ״המוכרים״) מכרו את דירתם, וסיכמו כי הרוכשים ישלמו את תמורת מכר הדירה במספר פעימות, כפי שנהוג בעסקאות מכר מסוג זה. בפעימה הראשונה, שולם סכום של 400,000 ₪ ונרשמה הערת אזהרה לטובת הרוכשים. לאחר מכן הוטלו מספר עיקולים על חלקו של אחד מבני הזוג בדירה. הרוכשים ביקשו לשלם את החובות החלים על הדירה באמצעות יתרת התשלום שהייתה מיועדת למוכרים, וזאת כדי להסיר את המשכנתה הרשומה על הדירה, ולהעביר את הבעלות בדירה על שמם.
לטענת הרוכשים, יש לאפשר להם לשלם את יתרת חוב המשכנתה לבנק בעל המשכנתה שעמדה על כ – 700,000 ₪, ולתת הוראות בדבר אופן תשלום יתרת התמורה המגיעה ע"פ הסכם המכר, ולהורות שיוסרו יתר העיקולים ויתאפשר לרוכשים להשלים את העברת הדירה על שמם בטאבו. נוסף על כך, ביקשו הרוכשים מביהמ"ש שייתן הוראות בדבר אופן תשלום יתרת התמורה. שכן, חוב המשכנתה עמד על כ - 700,000 ₪ ונשארה היתרה לתשלום שעל פניו, אמורה להגיע למוכרים.
מנגד, טוענים המוכרים שהם עתידים להתגרש, והיות שהעיקולים נוצרו עקב חובות הבעל בלבד, הרי שאין למנוע מהאישה את זכויותיה בדירה, שהרי היא זכאית לקבל מחצית התמורה מהדירה.
הנושים, בנקים שונים וגוף מימון פרטי, למעט הבנק בעל המשכנתה, טוענים כי זכותם בעיקול התמורה עדיפה על הזכות של הקונים לפדות את המשכנתה ועל זכות הבנק הממשכן. ולכן, זכותם לקבל את יתרת התמורה מעסקת המכר. נוסף על כך טוענים הנושים, למעט הבנק בעל המשכנתה, כי האישה הסכימה לקבל על עצמה את האחריות לחובות הבעל מכוח הסכם המכר. לכן, יש כוונת שיתוף ספציפית בחובות בין בני הזוג, והאישה אינה זכאית לקבל מחצית מתמורת המכר.
החלטה:
נפסק כי זכויות הרוכשים גוברות על המעקלים, ומכספי התמורה זכאים הרוכשים לשלם תחילה את יתרת המשכנתה שטרם סולקה.
אומנם אין מניעה לעקל את יתרת התמורה למרות הערת האזהרה הקיימת. אולם הנושים, אשר מעקלים את יתרת התמורה, לא יכולים להיות במצב טוב יותר מהמצב בו היו, לו היו פועלים לממש את הדירה. וזאת מפני שתחילה פורעים את המשכנתה על הנכס, ולאחר מכן מנכים את הוצאות הכינוס. משכך, אין לקבל את טענת הנושים. ולכן, התוצאה הצודקת היא שמהתמורה תיפרע תחילה יתרת המשכנתה, והיתרה שתיוותר תחולק בין בני הזוג. האישה תשמור על חצי מהסכום המגיע לה, ומחצית התמורה שמגיעה לבעל תחולק בין הנושים, לפי שיעור החובות. לאחר פירעון המשכנתה, יתרת התשלומים שנשארה לקונים לשלם, תועבר לנושים המעקלים – זאת לאחר תשלום חצי התמורה שמגיעה לאישה. לאחר ביצוע התשלומים של הקונים, העיקולים יוסרו והקונים יוכלו להירשם כבעלים של הנכס.
ביהמ"ש לא מצא בסיס לטענתם של הבנקים הנושים שניתן לקבוע כי האישה הסכימה לשאת בחובות הבעל, שכן לפי טענתם האישה חתמה בהסכם המכר לשאת בחובות הבעל. זאת למרות הסעיף אליו הפנו הנושים ובו כתוב, בין היתר, כי בני הזוג אחראים ביחד ולחוד. אולם, אין בכך כוונת שיתוף בחובות הבעל, אלא אחריות חוזית כלפי הקונים.
כבר נפסק בעבר שזכותו של הקונה גוברת על העיקול, אלא אם כן יוכיחו הנושים דין מהותי המורה אחרת. בענייננו לא הוכיחו זאת הנושים. בנוסף, העיקול לא יכול לתפוס יותר מאשר זכויות המוכר. לאור זאת, הוראה כי הכספים ישולמו לכיסוי המשכנתה - משמעותה כי לא ניתן לעקל כספים אלו מאחר שהם לא שייכים למוכר, החייב, ולכן העיקול לא תופס כספים אלו.
זאת ועוד, הקונים רכשו את הדירה בתום לב תוך ידיעה שהם רוכשים נכס ולא נכנסים בנעלי החייב. וכן, בחוזה הנדון ישנו סעיף הקובע כי התשלום הבא ישולם בהמחאה לפקודת הבנק לצורך סילוק המשכנתה. ביהמ"ש פירש סעיף זה כסעיף שנועד להגן על הקונה ושולל את זכות המוכר לקבל את סכום זה באופן ישיר.
לסיכום, העיקול שהטילו הנושים על יתרת התמורה, אינו חל על הסכום המיועד לפירעון המשכנתה. כמו כן, העיקול לא חל על מחצית זכויותיה של האישה ביתרת התמורה, ואין מקום לפרוע את המשכנתה רק מחלקה של האישה בתמורה. לכן, הקונים רשאים לשלם את יתרת המשכנתה לבנק. לאחר פירעון המשכנתה, הקונים ישלמו לנושים המעקלים את מחצית יתרת התמורה שתיוותר בידם, באופן יחסי להיקף החובות. לאחר ביצוע התשלומים הללו, יבוטלו העיקולים ומחצית התמורה שתיוותר תועבר לידי האישה.
(ת"א 14416-01-22 רז ואח' נ' אלישקובי ואח').
קטגוריות
ארכיון
- יוני 2026
- מאי 2026
- אפריל 2026
- מרץ 2026
- פברואר 2026
- ינואר 2026
- דצמבר 2025
- נובמבר 2025
- אוקטובר 2025
- ספטמבר 2025
- אוגוסט 2025
- יולי 2025
- יוני 2025
- מאי 2025
- אפריל 2025
- מרץ 2025
- פברואר 2025
- ינואר 2025
- דצמבר 2024
- אוקטובר 2024
- ספטמבר 2024
- אוגוסט 2024
- יולי 2024
- יוני 2024
- מאי 2024
- אפריל 2024
- מרץ 2024
- פברואר 2024
- ינואר 2024
- דצמבר 2023
- נובמבר 2023
- אוקטובר 2023
- ספטמבר 2023
- אוגוסט 2023
- יולי 2023
- יוני 2023
- מאי 2023
- אפריל 2023
- מרץ 2023
- פברואר 2023
- ינואר 2023
- דצמבר 2022
- נובמבר 2022
- אוקטובר 2022
- ספטמבר 2022
- אוגוסט 2022
- יולי 2022
- יוני 2022
- מאי 2022
- אפריל 2022
- מרץ 2022
- פברואר 2022
- ינואר 2022
- דצמבר 2021
- נובמבר 2021
- אוקטובר 2021
- ספטמבר 2021
- אוגוסט 2021
- יולי 2021
- יוני 2021
- מאי 2021
- אפריל 2021
- מרץ 2021
- פברואר 2021
- ינואר 2021
- דצמבר 2020
- נובמבר 2020
- ספטמבר 2020
- אוגוסט 2020
- יולי 2020
- יוני 2020
- מאי 2020
- אפריל 2020
- מרץ 2020
- פברואר 2020
- פברואר 2019
- אוגוסט 2018
- יולי 2018
- יוני 2018
- מאי 2018
- פברואר 2018
- יולי 2017
- יוני 2017
- מאי 2017
- אפריל 2017
- מרץ 2017
- פברואר 2017
- ינואר 2017
- אוקטובר 2016
- מרץ 2016
