האם יש לשלם מס רכישה בגין הוצאות הפיתוח שטרם בוצעו בעת רכישת מקרקעין?

מס רכישה, כשמו כן הוא, מס המשולם על ידי רוכש בעת רכישת מקרקעין. שיעור מס הרכישה מחושב לפי שווי הזכות הנמכרת במקרקעין, כלומר כלל התמורות אשר מקבל המוכר בגין מכר המקרקעין.

בפסיקה נקבע לא פעם, כי כאשר נרכשים מקרקעין ובמועד הרכישה טרם בוצעו עבודות הפיתוח – במקרה זה, אין לכלול את "הוצאות הפיתוח" ב"שווי המכירה", לעניין חישוב מס הרכישה (זאת אף על פי שדמי הפיתוח הנם חלק מ"כלל התמורות"). כלומר, מס הרכישה ייגזר מסכום המקרקעין ללא רכיב הוצאות הפיתוח. לצד זאת, נקבע כי כאשר בוצעו כבר עבודות פיתוח  במקרקעין שנמכרו – במקרה זה  יש לכלול את הוצאות הפיתוח בשווי המקרקעין. 
 
ב"משפטון" זה, נסקור את פסק-דינו של בית המשפט העליון, בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים, אשר נדרש לשאלה – האם יש לכלול את הוצאות הפיתוח ב"שווי המכירה", כאשר רוכש של זכות במקרקעין מתחייב לשאת בעלות פיתוחם? 
 
נסיבות המקרה
 
ענייננו בחברות יזמיות אשר רכשו זכויות במגרשים הממוקמים בעפולה ובקיסריה, והתחייבו לשלם עבור הוצאות פיתוח עתידיות. בהסכמי הרכישה צוין כי מחיר הקרקעות כולל הן את עלות המקרקעין והן את עלות עבודות הפיתוח. החברות הגישו שומות עצמיות למס רכישה, במסגרתן הפחיתו את עלויות פיתוח המקרקעין מהסכום הכולל ששילמו בהתאם להסכמים, וזאת על-פי אומדן העלות העתידית של עבודות הפיתוח בכל אחד מהמתחמים שנרכשו. 
 
מנהל מיסוי המקרקעין דחה את השומות העצמיות של החברות, וחייב אותן בתשלום מס רכישה בגין מלוא התמורה החוזית, לרבות הוצאות פיתוח, בטענה שהמהות הכלכלית של העסקה היא מכירת זכויות במקרקעין מפותחים. על כך החברות היזמיות הגישו ערר לוועדת הערר, בטענה כי שומות מנהל מיסוי המקרקעין עומדות בסתירה לפסיקות קודמות, ומבטאות שינוי מדיניות רטרואקטיבית. לאחר שהערר כאמור התקבל, ולבקשת החברות היזמיות בוטלו שומות המס שהושתו ע"י מנהל מיסוי המקרקעין , ערער על כך מנהל מיסוי המקרקעין לביהמ"ש העליון.
 
החלטה
 
בית המשפט העליון דחה בדעת רוב, את ערעורו של מנהל מיסוי המקרקעין, וקבע כי אין לכלול את הוצאות הפיתוח בשווי מכירת המקרקעין. הובהר כי מס רכישה הוא המס המוטל על הרוכש בגין עסקת מכר של זכות במקרקעין. לעניין גובה המס, קבע בית המשפט כי יש להבין קודם מהי "הזכות במקרקעין הנמכרת", לבחון את שווי השוק שלה, ולגזור מסכום זה את מס הרכישה. במקרה זה חזר בית המשפט על ההלכה הפסוקה, וקבע כי גובה מס הרכישה נגזר משווי המקרקעין כפי שהם במועד הרכישה, כלומר ללא רכיב הוצאות הפיתוח, שטרם בוצע. 
 
בענייננו, התחייבותן של החברות היזמיות לשאת בעלויות הפיתוח ניתנה כנגד התחייבות המוכרות לפתח את המקרקעין, ללא כל קשר להשבחתם כתוצאה מכך. משכך, כל עוד עבודות הפיתוח לא בוצעו בפועל בעת המכירה, הרי שהוצאות הפיתוח לא ייחשבו כחלק מ"שווי המכירה".
 
ראוי לציין: פסק הדין נסב על שני אירועים שונים, בעלי קווי אופי דומים. בית המשפט העליון ראה לנכון להכריע בשני המקרים בהחלטה אחת, מתוך הבנה כי ישנו צורך ב"יישור קו משפטי" בכל הנוגע להכללת הוצאות הפיתוח בשווי מס הרכישה.  
 
(ע"א 6404/19 ‏מנהל מיסוי מקרקעין חיפה נ' אמרלד בניין ופיתוח בע"מ, (22.03.2022))

עוד מאמרים שיעניינו אותך:

חזרה למעלה