​מה מעמדן של הוראות בצוואה שסותרות נהלי רמ"י ומורות על חלוקת זכויות בנחלה בין יורשים?

בית המשפט המחוזי: "היעדר אפשרות לאכוף צוואה לפיצול נחלה אינו מבטל הוראה זו במישור היחסים הפנימיים שבין יורשים"

במסגרת הוראות חוק הירושה, קבע המחוקק הישראלי כי "משק חקלאי שהוא יחידה שחלוקתה הייתה פוגעת בכושר קיומה כמשק חקלאי העשוי לפרנס משפחה חקלאית - יימסר ליורש המוכן ומסוגל לקיימו, והוא יפצה את היורשים האחרים במידה ששווי המשק עולה על המגיע לו מן העזבון". הוראות אלו, נועדו להבטיח, בין היתר, כי עיבוד חקלאי בנחלה או במשק לא ייזנח לאחר מות בעלי הזכויות בהם, וזאת מנקודת הנחה לפיה פיצול הנחלה או המשק עלול לגרום נזק כלכלי משמעותי לפעילות החקלאית.

ברוח זו, נקבעו בנהלי רשות מקרקעי ישראל ("רמ"י) הוראות וכללים שנועדו להבטיח את עיקרון "שלמות הנחלה", ולפיה לא תותר חלוקה של נחלה או משק חקלאי – אף לא בין יורשים על פי דין או צוואה. בתוך כך, החלטות מועצת מקרקעי ישראל והוראות חוזיי החכירה שעורכת רמ"י עם חוכרים פרטיים ואגודות שיתופיות, אינן מאפשרות פיצול של נחלה בין יורשים ומחייבות כי הקניית הזכויות בנחלה חקלאית תירשם על שמו של יורש בודד.   

ב"משפטון" זה, נסקור את פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה, אשר נדרש לדון במעמדן של הוראות בצוואה אשר סותרות את נהלי רמ"י, ומורות על חלוקת זכויות בנחלה בין מספר יורשים. בית המשפט נדרש להכריע האם הוראות אלו מחייבות את היורשים, בינם לבין עצמם, או שמא אינן תקפות כלל? 

נסיבות המקרה:
ענייננו בנחלה הכוללת בית מגורים ושטח חקלאי, שהזכויות בה מנוהלות ברמ"י. בעלי הזכויות המקוריים בנחלה ערכו צוואה הדדית ובה ביקשו לחלק את הנחלה לשלושת ילדיהם, כך שכל אחד מבניהם יירש חלק מהשטח החקלאי, ואילו בתם תירש את הזכויות בבית המגורים המצוי בנחלה. עם זאת, ציינו ההורים בצוואתם כי אם רמ"י לא תאפשר את חלוקת הנחלה – יירש בן אחד את הזכויות בנחלה כולה ומלוא הזכויות בה יירשמו על שמו, אך קבעו בנוסף שהרישום לא יפגע בזכויותיהם של שני האחים הנוספים. בנוסף קבעו ההורים בצוואה כי הנחלה לא תימכר ללא הסכמת שלושת האחים. וכן נתנו הוראות לפיהן האח שלא נרשם כבעל זכויות יהיה רשאי לבנות לו ולמשפחתו בית מגורים בחלק שהוקצה לו בנחלה, וכי האח שיירשם בפועל כבעל זכויות בנחלה – יהיה חייב לחתום על כל המסמכים הדרושים לשם כך.       

בראשית שנות ה-90 נפטרו ההורים וזכויותיהם בנחלה נרשמו על שם האח שנקבע בצוואה וזה נרשם כיורש הבלעדי בספרי רמ"י. עם זאת, מספר חודשים טרם פטירה של האם המנוחה, חתמה האם על מסמכים ואישורים לרמ"י ולוועד הישוב, המאפשרים לנכדתה – בתו של האח שלא נרשם כיורש ואחייניתו של האח היורש – להקים בשטח הנחלה בית מגורים. ואכן, לאחר מות המנוחה נבנה בית המגורים והנכדה עברה להתגורר בו.

בעקבות מחלוקות בין שלושת האחים, נהלו הצדדים מספר הליכים משפטיים, ומסגרתם אף רכש האח היורש את חלקה של האחות בנחלה, בתמורה ל-700 אלף שקלים. יחד עם זאת, המחלוקת בין שני הבנים לא הוסדרה, ובשנת 2017 הגיש האח שירש את הזכויות בנחלה תביעה כנגד אחיו ואחייניתו, בה ביקש להורות על הריסת בית המגורים שנבנה ולסילוק ידם מהנחלה. לטענתו, נהלי רמ"י אינם מאפשרים פיצול של הנחלה ומחייבות כי  הזכויות יירשמו על שמו של יורש אחד, כפי שנעשה במקרה זה. לשיטתו, בעת עריכת הצוואה, ההורים המנוחים ידעו כי לא ניתן לחלק את הנחלה בין שלושת ילדיהם, ומשכך אין לראות בהוראות אלו שבצוואה יותר מ-"משאלת לב" שאינה בת ביצוע. מנגד, טענו האח והאחיינית כי הצוואה ברורה ומשקפת את רצון המנוחים, ולכן אין לראות בהוראות רמ"י כדי לפגוע במישור היחסים הפנימיים – כפי שציוו המנוחים.

החלטה:
בית המשפט דחה את טענות היורש וקבע כי רצון ההורים השתקף באופן ברור בלשון הצוואה והיה ידוע וגלוי לכל בני המשפחה לאורך השנים שחלפו מפטירתם. נקבע כי לא ניתן לקבל את עמדת היורש לפיה הוראות הצוואה המורות על חלוקת הנחלה מהוות "משאלת לב" בלבד, שלא נועדו למימוש על ידי שני האחים הנוספים. בהקשר זה, ציין בית המשפט כי חזקה היא כי אדם עורך צוואה מתוך רצון וכוונה לשלוט על חלוקת רכושו לאחר מותו.

עוד נקבע כי המנוחים היו מודעים לאפשרות שרמ"י לא תאפשר את החלופה הראשונה שנקבעה בצוואה (פיצול הנחלה), ולפיכך קבעו חלופה שנייה, בדמות הסדר פנימי בין שלושת אחים. עוד ציין בית המשפט כי העובדה לפיה רכש היורש את חלקה של אחותו בנחלה וכי במשך כשלושה עשורים לא העלה טענות כנגד בית המגורים של אחייניתו, מעידה על כך שהיורש הכיר ברצון המנוחים בזכויות אחיו בנחלה, ומשכך לא רשאי לטעון כנגד הוראות הצוואה כעת. 

לאור זאת, נקבע כי היעדר היכולת לאכוף את הוראת הצוואה לפיצול הנחלה אינו מבטל  הוראה זו בצוואה ואין בו כדי להשפיע במישור היחסים החוזיים הפנימיים שבין האחים.

(עמש (חי') 52148-10-19 פלוני נ' אלמוני)

קרדיט צילום: אתר פיקיוויקי