האם גם חברה המוכרת מקרקעין זכאית לפריסת תשלום מס שבח?

מס שבח הינו תשלום חובה המושת על מוכר זכויות במקרקעין, בגין "רווח הון" הנצבר ממועד הרכישה ועד למועד מכירת הזכויות, כאשר השבח שנוצר הוא ההפרש בין שווי הרכישה לשווי המכירה. בעקבות דחיית החבות במס עד למועד מכירת הזכויות, עלולות להיווצר תופעות לוואי שונות, כאשר אחת מהן היא זקיפת מלוא הרווח לשנת מכירת הנכס, באופן המטיל על הנישום חבות במס על פי שיעור המס החל עליו בשנת המכירה בלבד.

אחת מהדרכים הנפוצות למיתון עיוות זה, היא הכרה בזכותו של נישום לבקש "פריסת מס שבח". באמצעות מנגנון זה, המוכר רשאי לבקש לפרוס את השבח הריאלי, בחלקים שנתיים שווים, לתקופה שאינה עולה על ארבע שנות מס או על תקופת הבעלות בנכס, לפי הקצרה שבהן. זאת בכפוף להתקיימות מספר תנאים המעוגנים בחוק מיסוי מקרקעין. מטרת הפריסה היא להפחית את שיעור המס המשוקלל, תוך ניצול מדרגות המס השולי הקבועות בפקודת מס הכנסה, וכן מתן אפשרות לניצול נקודות זיכוי, ככל שאלו לא נוצלו עד לאותו המועד.

לאחרונה, נדרש בית המשפט המחוזי בחיפה, בשבתו כוועדת ערר, לשאלה האם חברה המוכרת מקרקעין רשאית לבקש כי מס השבח שחל עליה ישולם בפריסה או שהוראות הפריסה חלות רק על יחיד כהגדרתו בחוק?

נסיבות המקרה:
במרכז המחלוקת עומדות שתי חברות אשר מכרו את זכויותיהן במקרקעין המצויים בנהריה. במסגרת הדיווח לרשויות המס, החברות הגישו למנהל מיסוי מקרקעין בקשה לפריסת מס השבח על פני ארבע שנים, בהתאם להוראות החוק. רשות המיסים דחתה את הבקשות, כמו גם השגה שהוגשה לה בעניין, וזאת בנימוק כי פריסת מס נתונה למוכר יחיד גרידא.

בעקבות כך, הגישו החברות ערר, במסגרתו ביקשו פריסת מס שבח, כך שיוכלו ליהנות משיעורי מס חברות בשיעור של 25%, שחל על הכנסתן של חברות עד לשנת 2014, ולהימנע מתשלום מס בשיעור של 26.5%, כשיעור המס על הכנסתן של חברות במועד המכירה. מנגד, רשות המיסים טענה כי הבקשה מנוגדת לפרשנות המתבקשת מתכלית ההוראה בחוק, זאת על אף שבפועל אין הגבלה מפורשת ליחיד בלבד. לשיטת רשות המיסים, הואיל ושיעור מס חברות הוא קבוע ולא מדורג – בשונה ממנגנון "מדרגות המס" (המס הפרוגרסיבי) החל על אדם פרטי לפי הפקודה – על פי רוב לא יחול שינוי בחבות המס המוטלת על חברה, ומשכך אין לאפשר לחברות לערוך פריסת מס.

החלטה:
ביהמ"ש דחה את טענת רשות המיסים, וקבע כי אין בהוראות החוק כל אבחנה בין "מוכר יחיד" לבין "חברה", וככל שהמחוקק היה מעוניין לסייג את תחולת החוק – הרי שהיה עושה כך. בית המשפט ציין בנימוקיו כי אין ספק שהכבדת המס גדולה יותר על מוכר יחיד בשל שיעורי המס הפרוגרסיבי, אך עם זאת, גם חברה עשויה להיות מושפעת מחישוב המס שייעשה על פי שיעורי המס החלים עליה במועד המימוש, ולא בהכרח על פי שיעורי השבח השונים שחלו על פני כל תקופת הבעלות בנכס. לפיכך, נקבע כי לא לשון החוק ולא תכלית החוק שוללים את תחולת פריסת מס השבח החל על חברה, ומשכך גם חברה זכאית לפריסת מס שבח אם תחפוץ בכך.  

(וע (חי') 44202-05-16 טוונטי האנדרד נהריה בע"מ נ' מנהל מיסוי מקרקעין חיפה)

משפטון 6/18 מאת עו"ד נורית קריחלי והמשפטנית נופר עמוס

לחצו כאן לקבלת המשפטון השבועי של גינדי כספי

עוד מאמרים שיעניינו אותך:

חזרה למעלה