"משפטון" 07/17 - צד המונע קיום תנאי מתלה בחוזה אינו זכאי לתבוע ביטול הסכם עקב אי-קיומו

"משפטון" 07/17 – צד המונע קיום תנאי מתלה בחוזה אינו זכאי לתבוע ביטול הסכם עקב אי–קיומו

"תנאי מתלה" בחוזה הינו התניה הכוללת אירוע עתידי, שהתרחשותו בלתי וודאית, שבהתקיימו – ייכנסו לתוקפן הוראות החוזה עליהן הסכימו הצדדים מראש. לא התקיים התנאי המתלה – החוזה לא ייכנס לתוקף. בהתאם להוראות חוק החוזים, צד אשר מנע את קיומו של תנאי מתלה אינו זכאי להסתמך על עובדה זו כעילה לביטול הסכם. יתרה מזאת, גם מחדל של צד לחוזה עשוי להיחשב כמניעת קיום התנאי, ויטיל על הצד המסכל השתק מלטעון לאי קיום התנאי. עם זאת, השתק זה לא יחול כאשר הצד שמנע את קיום התנאי פעל שלא בזדון ושלא ברשלנות. הוראות אלו נובעות מהעיקרון לפיו "בקיום של חיוב הנובע מחוזה יש לנהוג בדרך מקובלת ובתום לב", עיקרון המטיל על הצדדים ל"חוזה על תנאי" חובת נאמנות לפי רוח החוזה.

ב"משפטון" זה נסקור את פסק דינו של בית המשפט המחוזי בלוד אשר נדרש להכריע בסכסוך שנתגלה עקב אי קיום תנאי מתלה בחוזה שכירות.

נסיבות המקרה:

בשנת 2011 חתמו עיריית ג'לג'וליה ורשות הדואר על הסכם שכירות לפיו תשכיר העירייה לרשות הדואר מקרקעין שבבעלותה לתקופה של 20 שנים, לצורך הפעלת סניף דואר. בהסכם השכירות, התחייבה העירייה לפעול לקבלת אישורו של שר הפנים, כנדרש בפקודת העיריות למקרים בהם משכירה רשות מקומית מקרקעין לתקופה העולה על חמש שנים. עוד צוין בהסכם כי ככל שלא יינתן אישורו של השר בתוך שנתיים ממועד חתימת ההסכם, תקוצר תקופת השכירות לחמש שנים.

בחלוף שלוש וחצי שנים ממועד חתימת ההסכם ולאחר מספר פנויות של הרשות, הגישה העירייה למשרד הפנים, בקשה לאישור הסכם השכירות. ואולם, כאשר פנתה רשות הדואר למשרד הפנים לצורך קבלת עמדת השר, נוכחה לגלות שהטיפול בבקשה הוקפא לבקשת העירייה. על כן, עתרה רשות הדואר להורות לעירייה לפעול בהתאם להוראות ההסכם, ובכלל זה להגיש לשר הפנים בקשה לאישור תקופת השכירות. לשיטתה, התניה בהסכם השכירות לפיה סירוב שר הפנים להעניק אישור תביא לקיצור תקופת השכירות לחמש שנים, אינה חלה מאחר שהעירייה היא שסיכלה את קיום התנאי והפרה את התחייבותה לפעול להשגת האישור. כמו כן, טענה רשות הדואר שהעירייה אינה זכאית להסתמך על העובדה כי שר הפנים עדיין לא אישר את ההסכם.

העירייה מצידה, שללה את טענת רשות הדואר לפיה ביקשה להקפיא את הטיפול בבקשה. לגרסתה, פעלה לקבלת אישור השר, ומשזה לא ניתן בחלוף חמש השנים ממועד תחילת תקופת השכירות – הסתיים ההסכם ואין לו כל תוקף. 

החלטה:

בית המשפט פסק כי העירייה הפרה את התחייבותה החוזית לפעול לקבלת אישור שר הפנים להסכם, כך שתאושר תקופת השכירות ל– 20 שנים. על העירייה היה לפנות לשר הפנים סמוך למועד חתימת ההסכם וללא שיהוי, דבר שלא נעשה בנסיבות מקרה זה. נקבע, שהעירייה אינה רשאית להסתמך על אי קבלת אישור השר, כאשר היא זו שהפרה את התחייבותה ובמחדלה סיכלה את קיום התנאי.  נפסק כי העירייה  מושתקת מלטעון כי ההסכם הסתיים, לאחר שחלפו חמש שנים ממועד תחילת השכירות. עוד צוין כי גם מעדויות הצדדים והתייחסות משרד הפנים לעניין, עולה שהעירייה אכן דרשה להקפיא את בקשתה לקבלת אישור השר, ובכך פעלה לסיכול הוראות ההסכם. לפיכך, קבע בית המשפט כי יש למנות את התקופה שהוקצתה לקבלת אישור השר החל מהמועד בו תוגש הבקשה במלואה ללשכתו. נוכח הוראות הסכם השכירות, ומשחלף פרק הזמן המתיר לרשות מקומית להשכיר נכס שבבעלותה ללא קבלת אישור השר, נקבע כי לא ניתן להוסיף לתקופת השכירות פרק זמן נוסף, היה ולא יאושר ההסכם על ידי שר הפנים. כלומר, ככל שיחליט שר הפנים לאשר את הבקשה, על הצדדים לפעול על פי הוראות ההסכם, לרבות הארכת תקופת השכירות. אולם אם יחליט השר לדחות את הבקשה, או אם לא תינתן החלטתו בתוך שנתיים ממועד הגשת הבקשה במלואה – יגיע ההסכם לסיומו. לאור נימוקים אלו, קיבל בית המשפט את עתירת רשות הדואר, והורה לעירייה לפעול לקבלת אישור שר הפנים להסכם, על אף שחלפו חמש שנים מתחילת תקופת השכירות.

(הפ (מרכז) 55325-01-16 חברת דואר ישראל בע"מ נ' מועצה מקומית ג'לג'וליה)

(עריכה: עו"ד אלעד שרעבי, 21.02.2017)

אין באמור לעיל כדי להוות ייעוץ משפטי או חוות דעת, או תחליף לייעוץ משפטי אצל עו"ד, האמור לעיל אינו אלא תיאור כללי בלבד ולא מחייב של הנושא. בכל מקרה ספציפי יש לפנות לקבלת ייעוץ משפטי מעורך דין.